ממשק משתמש והשפעתו על קידום אתרים
כאשר רשת האינטרנט החלה לחדור אל כמעט כל בית בעולם המערבי באמצע שנות ה90, מרבית אתרי האינטרנט היו בנויים מדפים סטאטיים פשוטים יחסית כאשר לכל היותר היה ניתן למצוא תפריט ניווט אחד בודד ואת מספר עמודי התוכן היה ניתן לספור על יד אחת. כיום לעומת זאת המצב שונה לחלוטין ובכל אתר אינטרנט ממוצע ,קטן או גדול, אפשר למצוא עשרות דפי תוכן עם היררכיה מורכבת ומספר מכובד של אלמנטים שונים הפרושים בחלקים שונים של האתר. מרכיבים אלו כולם בונים למעשה את ממשק המשתמש , הצורה שבה האתר מתקשר מול הגולש.

אתר הבנוי בצורה חכמה גורם לגולשים לחזור אליו שוב ושוב מכיוון שהם מוצאים את מה שהם מחפשים במהירות ומבלי לבזבז זמן. לעומת זאת, אתר הבנוי בצורה מסורבלת או מבלבלת , סביר להניח שייכנסו אליו רק בלית ברירה כאשר אין מקור טוב יותר להשגת המידע הנמצא בו.

לכאורה, ההקשר לקידום אתרים אינו נראה טבעי, מה הקשר בין הצורה החיצונית של  האתר ונוחות השימוש בו לבין הדירוג שלו במנועי חיפוש? ובכן, ישנו בהחלט קשר והוא אף הגיוני ומתבקש : בראש ובראשונה, מבנה הניווט של האתר קובע את ההיררכיה שבין העמודים השונים וההקשרים ביניהם וגם למנועי החיפוש קל הרבה יותר להתמצא באתר מסודר. אתר שכזה ייסרק ביעילות ובמהירות על ידי מנועי החיפוש והסיכוי שהרובוט של מנוע החיפוש ידלג מעל דף מסוים הולך ופוחת.

מעבר לעניין הטכני הקר הנ"ל, מרבית מקדמי האתרים סבורים בנוסף שמנועי החיפוש מודדים גם את נוחות השימוש ושביעות הרצון של הגולשים . לראיה,  רק לא מזמן הודתה גוגל שהיא החלה לתת עדיפות מסוימת בתוצאות לאתרים העולים במהירות גבוהה יחסית , וכאשר אתר בנוי בצורה נכונה ללא תוספות מיותרות, סביר להניח שהוא גם יעלה מהר יותר.  מדדים נוספים שמנועי החיפוש יכולים לעקוב אחריהם כוללים את זמן השהייה הממוצע בכל עמוד ואחוז הנטישה שלו (כמה גולשים נשארו באתר לעומת אלו שייצאו לאתר אחר או חזרו אחורה).  בסופו של דבר, מדדים אלו מהווים שיטה מצוינת להבדיל בין אתר יעיל הרלוונטי לחיפוש ובין אתר שנמצא בדף התוצאות רק בגלל שקידמו אותו באמצעות צורות מלאכותיות. (תופעה שלמרבה הצער עדיין נפוצה מאוד במחוזותינו בחיפושים בעברית).

אלמנט נוסף המגשר בין קידום אתרים לבין חווית השימוש באתר הוא האלמנט החברתי. ניסוים שונים שנעשו ברשת מראים שגם אם מנועי החיפוש אינם מתייחסים ישירות למדדים חברתיים (פעולות לייק או שיתוף בפייסבוק לדוגמה), הרי שאתרים "חברתיים" במיוחד הם בדרך כלל אתרים שימושיים יותר שזוכים לדירוג גבוה גם במנועי החיפוש. כיצד הדבר קורה? אחת ההשערות הנפוצות היא שאתרים כאלו מקבלים בכל מקרה מספר רב של קישורים מאתרים חיצוניים שממליצים עליהם בצורה טבעית, וכל שהמקור של קישור הוא טבעי יותר, כך הוא גם נחשב לאמין יותר בעיני מנועי החיפוש. לסיכום החלק הזה, יש לציין שכיום מקובל לראות בפעילות מדיה חברתית חלק אינטגרלי מקידום אתרים מהסיבה הפשוטה שגם כאן המטרה היא בסופו של דבר להביא יותר תנועת מבקרים אורגנית (טבעית) לאתר.
בסופו של יום, עלינו לזכור כי גם האתר המקודם ביותר אינו יכול לשרוד לאורך זמן אם הוא אינו מציע תמורה ראויה למבקרים בו . מנגד, אתר השם את המשתמש במרכז מתוך הבנה שטובת המשתמש היא חשובה יותר מכל דבר אחר, יהיה עמיד יותר בפני שינויים וטרנדים בעולם קידום האתרים הדינאמי והמשתנה ללא הרף.

קצת על חווית המשתמש שווה לצפות: