לפני זמן מה התפרסם כאן בבלוג פוסט על העתקת תכנים באינטרנט , שהיא ללא ספק אחת הבעיות הכאובות ביותר איתן נאלצים להתמודד בעלי אתרים.
נשאלת השאלה, כיצד בכל זאת יכולים בעלי אתרים לשלב באתרים שלהם תוכן איכותי מבלי לעבור על החוק ומבלי לשבור את הכיס? בפוסט זה נסביר איך לעשות זאת בהתאם לסוגי המדיה השונים (תמונה, טקסט ואף וידאו).
תוכן טקסטואלי
אחת הדרכים הזמינות ביותר לשילוב טקסט באתר האינטרנט שלנו היא במידה ואנחנו כותבים אותו בעצמנו. החיסרון הברור של שיטה זו הוא שאיכות הטקסט תלויה ברמת ויכולת הכתיבה שלנו. תמיד נוכל לבקש חוות דעת נוספת ממישהו אחר, אך מדובר בעצם בעבודה כפולה.
דרך אחרת, פשוטה יותר היא באמצעות קבלת תוכן תמורת קישור. בדרך זו, אנחנו בעצם נותנים למישהו אחר לכתוב עברנו את התכנים באתר והוא משלב בטקסט היכן שהוא, קישור לאתר האינטרנט שלו.
דרך אחרונה היא להשתמש בטקסט שמותר להעתיק אותו כמו לדוגמה הטקסט מויקיפדיה. שיטה זו היא דווקא הכי פחות מומלצת מכיוון שגוגל נוטה להעריך הרבה פחות עמודים שמשתמשים בתוכן מאתרים אחרים. לפיכך, מומלץ להשתמש בשיטה זו במתינות ולא להעתיק טקסטים שלמים.
טקסטים הניתנים לשימוש חופשי ועיבוד מחדש בדרך כלל יהיו מסומנים תחת רישיון Creative Commons, אך גם לכל סוג של רישיון כזה ישנן מספר תנאים והגבלות שחשוב לקרוא. (למשל, לפעמיים חובה לתת קרדיט ליוצר המקורי).
וידאו
וידאו וסרטונים הוא הם עוד סוגים נפוצים מאוד של תוכן מהשנים האחרונות. למרבה המזל, מרבית הוידאו ברשת באתרים כגון Youtube ו – Flix (של תפוז) ניתן להטמעה חופשית בכל אתר אינטרנט החפץ בכך. למעשה, כאשר מישהו מעלה וידאו לאתר שכזה, הוא בדרך כלל נותן את הסכמה אוטומטית לכך שישתפו את הוידיאו באתרים אחרים.
מסיבה זו, מנועי חיפוש בדרך כלל לא מכלילים הטמעה של וידאו כשכפול תוכן וגם היכולת שלהם לזהות וידאו משוכפל היא טובה פחות.
תמונות
למרות שהעתקת תמונות מאתרי אינטרנט היא אולי התופעה הנפוצה ביותר אחרי העתקת טקסטים, דווקא תמונות הן סוג המדיה שהכי קל להשיג באופן חוקי ויחסית גם בזול. (למרות שגוגל לא בהכרח נותן עונש למי שמשכפל אותן, וזאת בניגוד לטקסט)
האפשרות הראשונה היא חיפוש תמונות מסוג Public Domain, אלו הן תמונות שנמצאות בנחלת הכלל ולכל אחד מותר להשתמש בהן. סוג דומה של תמונות הן תמונות מסוג Creative Commons, וגם במקרה זה ,מומלץ להסתכל בתנאי הרישיון שנלווה אליהן.
אפשרות שנייה היא שימוש במאגרי תמונות מקצועיים. מאגרי תמונות כאלו נקראים בדרך כלל Royalty Free Photos או Image Stocks. המחיר של התמונות הללו נקבע לפי הרזולוציה המבוקשת ולעיתים גרסאות מוקטנות אף ניתנות בחינם. דבר נוסף שחשוב לדעת, ככל שקונים יותר חבילות של תמונות, כך המחיר לכל תמונה הולך ויורד.
לסיכום
שימוש נבון ומושכל בכל סוגי המדיה שהוזכרו, יכול לחסוך לנו אלפי שקלים. כמובן שמומלץ להשתמש במספר מקורות שונים על מנת לגוון ולשבור את האחידות. לדוגמה, אם השתמשו רק בתמונות מסוג Clipart (איורים), כדאי לשלב גם כמה תמונות מצולמות. אם השתמשו בוידאו מצילום חי, אפשר להשתמש בעמוד אחר בוידאו שעשוי באנימציה ממוחשבת וכך הלאה.
במידה והאיכות של המדיות החינמיות או הזולות יותר עדיין לא מספיקה לנו,אפשר לבחור בדרך ביניים בה לא נחפש אנשי מקצוע יקרים מאוד, אלא נשתמש בשיטת המכרז . דוגמה לאתרים הפועלים בשיטה זו הם אתר Fiverr בו כל עבודה מוצעת בחמישה דולרים בלבד, ואתר Xplace הישראלי בו פרילנסרים מתחרים במכרז על הגשת ההצעה הזולה ביותר.
רוב התמונות ברשת הישראלית הם תוכן משוכפל, רובם מועתקות מאתרים באנגלית. לפי ניסיוני גוגל לא מתייחס לתמונות כאלו כתוכן משוכפל, ומציג אותם במקומות גבוהים, כמובן ביחס לדירוגם מול תמונות אחרות.
תמונות הן לא תוכן משוכפל.
נכון להיום בעידן שגוגל יודעת לזהות תמונות (חיפוש על פי תמונה)
אולי בעתיד גם זה יהיה שכפול תוכן
עד כמה שאני יודע, גוגל שילבו באלגוריתם שלהם גם אמצעים לזיהוי תמונות משוכפלות, כי פעם הם היו נותנים דירוג גבוה לתמונות שנמצאות בהרבה אתרים.
בכל אופן, התכוונתי בעיקר לפן החוקי של העניין במקרה הזה.
נ.ב – אני עדיין לא אומר שהם בהכרח משתמשים ביכולת הזו