ראיון עם עו"ד יורם ליכטנשטיין בנושא זכויות יוצרים באינטרנט

רגע לפני הראיון אני חייב להודות עורך הדין יורם ליכטנשטיין מתמחה בדיני אינטרנט וטכנולוגיה והקניין הרוחני על הזמן והרצון לשתף במידע הזה שאני חשוב שחשוב לא רק למקדמי אתרים ובעלי אתרים גם לכל משתמשי פייסבוק ועוד…
שאלתי את השאלות שאני יודע שעולות לא פעם בקבוצות, ובתור מי שעוסק בתחום הזה כבר יום או יומיים חייב לציין שלמדתי המון מהראיון הזה אז גם תודה אישית.

• שלום יורם אשמח שתציג את עצמך ? מעבר לזה שאני כל הזמן רואה המלצות עלייך כעורך דין המתמחה בדיני אינטרנט וזכויות יוצרים.

שלום עמית ותודה לך. שמח לשמוע שלקוחותי מדברים בשבחי ומרוצים ממני. אני עורך דין עם התמחות ייחודית וארוכה – דיני אינטרנט וטכנולוגיה וקניין רוחני.

מה זה אומר?
מצד אחד אני פועל כעורך דין בכל הקשור לדיני אינטרנט, סלולאר, אפליקציות, טכנולוגיה ומחשבים, מדיה חברתית וכדומה. אנסה לתת כמה דוגמאות. למשל, סיוע וייעוץ לעסקים בנושאי מדיה חברתית (בעיות בניהול ובעלות על עמודי פייסבוק, ניהול הגרלות, יצירת תקנונים לקבוצות, תביעות הפרת זכות יוצרים ולשון הרע, ועוד); ליווי יזמים בהקמת אתר אינטרנט או אפליקציה (ייעוץ והסברים כיצד כדאי לבנות את האתר באופן שיענה לדרישות הדין ויצמצם סיכונים של תביעה כנגד האתר, הכנת תנאי שימוש ומדיניות פרטיות, הסכמי בניית אתרים וכדומה); ליווי הקמת וקידום אתרי אינטרנט ואפליקציות, שאלות של מסחר מקוון, וכן הלאה.
מצד שני אני מתמחה בתחומי הקניין הרוחני הכוללים זכויות יוצרים (תביעות הפרת זכויות יוצרים והגנה על נתבעים, ייעוץ וליווי עסקים ומניעת תקלות), סימני מסחר (רישום לוגואים של עסקים ומיזמים כסימני מסחר רשמיים והגנה משפטית עליהם) ועוד.
מעבר לכך אני מנהל הליכים בבתי משפט מצד תובעים ונתבעים, ופעמים רבות סכסוכים שאפילו לא מגיעים לבית משפט וכמובן גם מרצה בתחום במקומות שונים.

לפני שאתחיל בהסברים אנא שימו לב בבקשה:
האמור מטה אינו יעוץ משפטי שנועד לסייע לכם במקרה ספציפי. זה הוא הסבר כללי ומאוד מקוצר. החוק והפסיקה מורכבים הרבה יותר ויהיו לא מעט מקרים בהם הכתוב מטה לא יהיה מדוייק או נכון. לכן, אנא השתמשו בו רק כדי לקבל הבנה כללית, אבל בכל מקרה של תקלה, אנא גשו לעו"ד המומחה בתחום ואל תסתמכו על האמור מטה.

• שאלה שאני בטוח שדי מעניינית את הגולשים מה הפעולות הראשונות שיש לנקוט במידה וגילינו שמישהו לקח/השאיל/העתיק גנב מאתנו תוכן או תמונות ?

קודם כל חשוב לתעד את תהליך היצירה ולשמור הוכחות שאתם היוצרים. למשל – קובץ RAW לצלמים, צילומי מסך, שמירת טיוטות וכדומה.
לאחר מכן חשוב מאוד גם לתעד את ההפרה. שיטות התיעוד שונות ותלויות בסוג היצירה.
בשלב זה תאלצו לקבל החלטה כיצד תרצו להתקדם. האם די לכם בפניה למפר, דרישה שיסיר ויפסיק להפר? או שמא תעדיפו לעמוד על זכויותיכם ולדרוש את המגיע לכם בדין?
אם התשובה היא "כמובן שלעמוד על זכויותינו", זה הזמן לפנות לעורך דין מומחה ולהכניס אותו לתמונה. לפני כל שיחת טלפון או פניה אחרת למפר. אם החלטתם על המגרש המשפטי, תנו למקצוען לעבוד עבורכם שלא תפגעו בסיכוי שלכם להניב מהמצב את התוצאה אליה אתם שואפים.

• האם יש הבדל בין העתקה של תמונה או תוכן כתוב ? והאם לקיחת קטעים מתוכן כתוב גם נחשבת להפרה ?

בקצרה – כן. ולא.
כל תמונה, טקסט, צילום, פיסול, תסריט, עיצוב אתר וכדומה הם יצירה מוגנת אם הם עומדים בדרישת החוק. מדובר בדרישה למקוריות (כלומר, שהתוכן לא הועתק), ליצירתיות (ברמה מאוד מינימלית, אבל בכל זאת "בוקר טוב, מה שלומכם" אינו פוסט הראוי להגנת החוק) ולהשקעת משאבים (גם כאן ברמה מינימלית, אולם זו הפסיקה). אם היצירה תועדה בדרך כזו או אחרת – היא מוגנת.
כשיצירה נחשבת למוגנת על פי חוק, אסורים בה מרבית השימושים אלא בהסכמת בעל הזכויות שבה.
לכן, מרגע שלא מדובר בתמונה או טקסט טריוויאלים לחלוטין, מומלץ להמנע מראש מעשיית פעולה בהם ללא הסכמת בעל הזכויות.
"לא ידעתי שיש לך זכויות יוצרים" אינה תשובה טובה. בתי המשפט מניחים שבכל יצירה יש בעל זכויות, ועליכם מוטלת החובה לברר מי הוא.
אחרון בעניין זה רק אזכיר שכאשר ניטל רק חלק מהיצירה, זו עשוייה להוות הגנה בפני טענת הפרת זכות יוצרים, אך לא בהכרח. החוק אוסר על שימושים ביצירה מוגנת "או בכל חלק מהותי ממנה", ללא הסכמת הבעלים. מה הוא "החלק המהותי"? זו שאלה עובדתית שהמכריע בה יהיה בית המשפט. ולכן, כל עוד אין ברצונכם להשקיע משאבים בניהול הליך משפטי במטרה לבדוק האם ביצעתם הפרה, או לא, אנא התייחסו לכל חלק ביצירה כאילו הוא יצירה שלימה.

• מתי כדאי להבליג ולהסתפק במייל הדורש הסרה של התוכן מהאתר המפר ומתי כדאי לערב עורך דין ?

"כדאי" זו שאלה אישית. עליכם להבין מה תרצו להשיג (כסף? קרדיט? קישור לאתר שלכם? הסרה בלבד?). לכל תשובה יהיה פתרון אחר.
צריך לזכור שמצד אחד הרי שהפסיקה אינה מזכה את התובע בסכומי עתק, אולם מאידך – המדובר בסכומים שאינם מבוטלים והם נפסקים גם ללא הוכחת נזק.
לכן, אם זה רצונכם, תביעת הפרת זכויות יוצרים במקרים הנכונים תהיה תביעה יעילה וכלכלית. אמנם, לא תמיד אבל על זה אני ממליץ שתתיעצו עם עורך הדין שלכם ולא תסמכו על עצות של מי שאינו מכיר את המקרה שלכם.

• האם סטטוס או תמונה שהעלנו לפייסבוק מוגנת בזכויות יוצרים או שתקנון פייסבוק מבטל את הזכויות שלנו ?

סטטוס שתוכנו "בוקר טוב עולם" כנראה לא יהיה מוגן.
אבל אם הסטטוס מורכב ויצירתי דיו, בהחלט יתכן שהוא יחשב כיצירה מוגנת ובמצב כזה אם הוא ינטל ללא הסכמתכם, תהיו זכאים לתבוע את זכויתיכם בו במקרי הפרה.
צריך לזכור שכשפתחתם חשבון פייסבוק, אישרתם שתנאי השימוש של פייסבוק חלים עליכם. מבלי לבדוק לעומק את התנאים הנוכחיים (שגם משתנים מפעם לפעם), במרבית המקרים אתרים כמו פייסבוק ודומיו מבהירים כי בהעלאת תוכן לפלטפורמה שלהם אתם מעניקים הן לאתר והן למשתמש רשיונות שימוש מסויימים בתכנים אותם אתם מעלים.
זה אומר שבניגוד למה שסבורה דעת הקהל, אתם לא מוותרים על זכויותיכם, אבל בהחלט מעניקים רשיון שימוש די נרחב לכל מי שירצה לעשות כן, ובלבד שיפעל לפי תקנון האתר אליו העליתם את התכנים.
אם אינכם רוצים שאחרים ישתמשו בתכנים שלכם באופן גורף, המנעו מהעלאתם לפייסבוק. אין זה אומר שאם העליתם סטטוס לפייסבוק לכל העולם מותר לעשות בו כל שימוש שימצא לנכון, אולם בהחלט בהעלאת סטטוס לפייסבוק אתם מעניקים לאחרים זכויות שימוש מסויימות בהם. עד כמה הזכויות נרחבות, נבין עת נקרא את התנאים הרלוונטיים אליכם.
מנגד, צריך לזכור, ששימושים מסחריים בתכנים של אחרים ללא הסכמת בעלי הזכויות, יהיו בעייתיים גם אם הועלו לפייסבוק ואם נשה שימוש מסחרי בתכנים שלכם, בהחלט מומלץ להתייעץ עם עו"ד.

• קניית תמונות ממאגרי תמונות ממה להיזהר אף אחד לא באמת קורא את התקנון ?

הדבר החשוב ביותר הוא לקרוא את המסמכים שמחייבים אתכם.
במאגרי תמונות המסמך החשוב ביותר אינו דווקא התקנון אלא ה"רשיון".
בכל מאגר תמונות המכבד את עצמו תגלו טקסט (או קישור לטקסט) שנקרא "רשיון" ("רשיון שימוש" או באנגלית – License). אנא עיברו עליו, ראו את תנאיו, ראו האם השימוש שאתם מתכננים לעשות בתמונה תואם לתנאיו ומה הם יתר תנאיו (האם צריך לתת קרדיט? אם כן – כיצד? האם מותר לעשות שימשו כזה או אחר בתמונה או לא). אם אינכם מבינים אותו, גשו לעורך דין המתמחה בתחום ובידקו שאתם פועלים לפיו.
כמו כן אני ממליץ לשמור כל תמונה שהורדה מכל אתר, בחוצץ ספציפי ובאופן שמאפשר לכם לדעת באיזה תאריך הורדה ומאיזה אתר. על מנת שתוכל להציג את הרכישה, אם תתבקשו.

• עד כמה מערכת המשפט והחוקים בישראל ברורים בנושא האינטרנט ? האם השופטים מבינים בעולם הזה ?

כמו בכל מקום בעולם, כשהטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, המשפט בהכרח יפגר אחריה. כך גם החקיקה והפסיקה הישראליות.
לטובת השופטים שלנו אני יכול לומר, שכל עוד תקפידו בהסברים בצורה מסודרת, תעזרו בעורכי דין מומחים שמכירים גם את הדין וגם את הטכנולוגיה ומסוגלים להסביר אותם בצורה ברורה וכן אם תצטרכו גם תגישו חוות דעת מומחים בעניין הרלוונטי – תגלו בבתי המשפט אוזניים פקוחות, לב שומע וראש חושב.
אכן, אנשים עושים לעיתים טעויות במקומות אותם הם מבינים פחות (ושופטים הם בני אדם). עם זאת, ברגיל, המשפט מנסה לעקוב כמיטב יכולתו אחר הטכנולוגיה ופסקי הדין כוללים הגיון אינהרנטי (גם אם לא תמיד נסכים עימו).
אני גם יודע שנערכים ימי עיון בתחום הזה לשופטים, ואנו רואים יותר ויותר שופטים שמקשיבים לעורכי הדין שמסבירים להם ומבינים את התחום.
היתרון במשפט הישראלי הוא שלמרות שנמצא מפעם לפעם תקלות או חסרים – ונמצא – המכלול הוא מבנה גמיש שיודע להתאים את עצמו למציאות משתנה, ומנסה ככל הניתן לאפשר לנו לעמוד על זכויותינו במקרי הצורך.

• שאלה על תקנון אתר, האם כל אתר צריך תקנון או שרק אתרים המוכרים שירותים ? ראית שגם באתר שלך יש סוג של תקנון

תקנון הוא סוג של הסכם בין בעל האתר לבין המשתמשים בו. אם אתם חושבים שלמשתמשים שלכם לעולם לא תהיינה טענות כנגדכם– אינכם זקוקים לתקנון.
בפועל, זה לא קורה. לכל אתר יש חשיפה, מי יותר ומי פחות – לטענות משצד המשתמשים. אפילו אתר קטלוגי או תוכני עלול לכלול תכנים לא מדוייקים, הפניות לא נכונות, לעקוב אחר המשתמשים באמצעות קוקיות וכדומה.
לכן, אין "חובה" חוקית לתקנון, אבל בהחלט ככל שתרצו למנוע נזק במקרים בהם תקרה תקלה, אין דבר יותר יעיל אשר תקנון טוב שנתפר לצרכיכם. ככה, אתם לוקחים את הדין הישראלי שעודנו אינו מדוייק מספיק, ו"תופרים" לעצמכם "דין" החל ביניכם לבין המשתמשים שלכם.
שימו לב שככל שמדובר במדיניות פרטיות, התשובה זהה. אלא, שלאור התפתחויות בעולם (ובעיקר באיחוד האירופי ובארה"ב, ולאחרונה גם בשיחות לא רשמיות עם נציגי רשויות אכיפה דוגמת רמו"ט ואחרות בישראל), אנו רואים כי שאלת הפרטיות של המשתמשים תופסת משקל גדול יותר ויותר. כך למשל, משרד המשפטים פרסם בעבר "המלצה חמה" לאתרים לפרט בצורה מסודרת בדיוק אילו סוגי מידע נאספים אצלם ולאיזו מטרה; כיצד והיכן נאספים (האם למשל באמצעות "קוקיות" – COOKIES – או באמצעים אחרים); באילו אמצעי אבטחת מידע יוגנו; היכן ישמרו; אילו שימושים יעשה בהם בעל מאגר המידע וכמובן – האם יש מקרים בהם יחשוף מידע זה בפני אחרים (לדוגמא: שותפים איסטרטגיים, צו בית משפט, הוראת משטרה, סכסוך מול המשתמש וכדומה).
הדבר מקבל משנה תוקף עת חלק מהמשתמשים שלכם מתגוררים בחו"ל (באירופה, בארה"ב וכדומה).

• האם ניתן להגן על רעיון או פיתוח מיוחד לאתר ? אני אסביר לא פעם פיתחתי כלי כזה או אחר והצגתי אותו באתר שלי ובתוך זמן קצר ראיתי העתקים אצל מתחרים.

תשובת המוצא היא – לא. משפטית לא ניתן להגן על רעיון.
ולמרות זאת החוק נותן בידינו מספר כלים שיאפשרו לנו הגנה מוגבלת.
למשל, פיתוח הרעיון לכדי ביצוע קונקרטי. צורת הביצוע בפועל עשוייה להיות מוגנת בזכויות יוצרים.
אפשרות אחרת היא רישום סימן מסחרי על שם הפרוייקט.
אפשרות שלישית היא רישום פטנט לרכיבים מהותיים מהפרויקט (אם הדבר אפשרי) או רישום מדגם ("עיצוב" כפי שיקרא בחוק החדש) כאשר הדבר רלוונטי.
ולבסוף, עוד אפשרות של הגנה מומלצת היא הכנת מסמך סודיות ואי תחרות מדוייק ונכון והחתמת מקבל המידע על המסמך הזה טרם חשיפת הרעיון. במקרה כזה החוק נסוג אחרוה לאור המשטר ההסכמי ביניכם לבין חותם המסמך, ואם המסמך יהיה טוב דיו, יש בו יתרונות רבים.

• נניח ופיתחתי לאתר שלי פיצ'ר חדש האם מותר למתחרים ליצור אחד כזה גם לעצמם ? יש תחושה שהאינטרנט הוא די ג'ונגל בעניין הזה.

התשובה החד משמעית היא כן. והאמת – גם אין סיבה שלא. כל עוד מדובר ברעיון שכל אחד מהמתחרים מפתח אותו בצורה אחרת וייחודית, שאינו מפר למשל זכויות יוצרים או זכות אחרת, החוק מעוניין לעודד תחרות (שמתבטאת לעיתים בחיקוי). עם זאת צריך לזכור שיהיו מקרים בהם החיקוי יהיה בוטה יתר על המידה, ואז בתי המשפט יתערבו על מנת לקרוא את המשתתפים לסדר (כמו שעשו למשל בתחומי הייבוא המקביל, עת הסדירו את הנושא בפסק דין מפורט ומעניין).
הסיבה העיקרית לכך היא "שרעיונות הם חופשיים" וכך אנו רוצים שישארו. הרי כל מטרת דיני הקניין הרוחני היא לעודד יצירה מצד אחד, אבל גם ליצור מצב בו הציבור כולו נהנה מאותה יצירה, שאינה נשמרת לאדם אחד בלבד.
החוק מצייר קו גבול שאינו חד משמעי אבל מאפשר מצד אחד הגנה ומצד שני מנסה לקדם הפצת רעיונות לטובתנו כולנו.
במצב כמו שתיארת, אם הרכיב אותו יצרת הוא רכיב פונקציונאלי שנועד להשיג מטרה פונקציונאלית, החוק לא ימנע מאחרים ליצור אחד כזה בעצם, אם כי ביצירה עצמאית ולא תוך כדי העתקה. אם לרכיב יש אלמנטים עיצוביים שאינם פונקציונאליים (בין אם מדובר בקוד תוכנה, בעיצוב מוצר, בממשק מסך מאגר נתונים וכדומה), רכיבים אלו יקבלו הגנה מסויימת מהחוק.

• אשמח לדעת עם יש לך מספר טיפים לגולשים שלנו שעוסקים בשיווק באינטרנט ופיתוח אתרים איך להיזהר לא להפר זכויות של אדם אחר.

הטיפ הכי טוב שאני מכיר הוא לרכוש "ריטיינר" או "בנק שעות" אצל עו"ד מומחה לתחום ושפשוט להתייעץ עימו בכל מקרי ספק. מצב כזה יצמצם את הנזק הפוטנציאלי בצורה דרמטית.
לא עשיתם ככה, פשוט תחשבו. האם הגיוני שתוכלו להשתמש מאמציו של אחר על מנת להרוויח כסף על חשבונו?
עוד טיפ חשוב הוא לשקול בכל מקרה של קשר עם צד שלישי – מומלץ ליצור חוזה שמתאר את ההתקשרות ביניכם. לא כל חוזה צריך ניסוח בידי עורך דין. מספייק שאתם פירטתם מה בדיוק הסכמתם, מה כל אחד מהצדדים אחראי ולמה אינו אחראי – וזה כבר חוזה מחייב. אכן, אין ספק שהוא לא יהיה מקיף ויגן עליכם כמו חוזה שעורך דין מומחה יכין, אבל בוודאי הוא גן עליכם יותר מאשר אם לא תכינו חוזה כלל.
ובאותו נושא – תעדו הכל. פעמים רבות מספור תיקי בתי משפט אינם עולים יפה בגלל שהצדדים היו עסוקים בטרדות היום-יום, ולא טרחו שלוח הודעה מסודרת ולשמור עליה. חבל.

לסיכום אני מבקש שוב להודות לעמית על ההזמנה לחשוף בפניכם כמה "טיפים" בתחום התמחותי ואני מזמין את כולכם: להזהר בזכויותיהם של אחרים, לתכנן כל פעולה מראש גם מבחינה משפטית ולשוחח עימי בכל מקרים בהם אתם נמצאים בפני בעיות בתחום התמחותי.